מהי פגות ?

מהי פגות ?

 כל תינוק הנולד לפני תום ההיריון (השבוע ה-37), מוגדר כפג,מועבר לטיפול ולמעקב מיוחד תחת השגחתו של צוות רפואי וסיעודי המתמחה בפגים. כ- 10% מהתינוקות נולדים טרם הזמן). הפג יעבור סדרת בדיקות וניטור סדיר וישהה באינקובטור על פי צורך, עד הגעתו לבשלות הדרושה לשחרורו הביתה במזל טוב.

 

מהן הבעיות הפיזיולוגיות המיוחדות לפגים?

 

חום גוף
פגים יכולים לאבד במהירות מחום גופם. האינקובטור הסגור או הפתוח מיועד בין היתר לשמור על חום גוף קבוע.

 

דרכי הנשימה
ככל שהלידה מוקדמת יותר, עולה שכיחות בעיות הנשימה בקרב פגים. אי בשלות הריאות נובעת, בין השאר, מחוסר בחומר הנוצר בראות הנקרא סורפקטנט.
קשיי הנשימה יכולים להיות בדרגות שונות. במקרים הקלים נזקק הפג לתוספת חמצן בלבד באחרים יש צורך בהנשמה מלאכותית בעזרת מכונת הנשמה. לעיתים ניתן לטפל בסופקטנט.

 

מהי בשלות ריאתית?
הריאות בנויות מצינורות נשימה מסתעפים שתחילתם בקנה הנשימה וסופם בבועיות הנשימה. קוטר צינורות הנשימה הולך וקטן מהסתעפות להסתעפות עד לצינורות הקטנים ביותר, הקרויים דרכי נשימה סופניות. סמוך לבועיות הנשימה נמצאת רשת מסועפת של כלי דם קטנים, הקרויים נימיות הריאה. החמצן המצוי בריכוז גבוה בבועיות הנשימה מפעפע לנימיות הריאה. דו תחמוצת הפחמן הנוצרת בגוף מצויה בריכוז גבוה יותר בדם, מפעפעת משם לבועיות הנשימה ונפלטת לאוויר האטמוספרי.
משך ההיריון משפיע על שלבי ההתפתחות האנטומית של צינורות הנשימה וכלי הדם הריאתיים.
ככל שההיריון קצר יותר, מספר צינורות הנשימה וכלי הדם הסמוכים להם יהיה קטן יותר.
בשבועות ה־ 20-24  להיריון מתחילים להופיע תאים מיוחדים בתוך בועיות הנשימה, הקרויים פנאומטוציטים מטיפוס 2 והם מייצרים ומפרישים לתוך בועיות הנשימה חומר בעל מבנה כימי מורכב הקרוי סורפקטנט. זוהי תערובת של חלבונים ושומנים שמצפה את בועיות הריאה ומסייעת להתפשטות הריאות בזמן נשימה. כמות הסורפקטנט בבועיות הנשימה עולה בהדרגה עד השבוע ה־ 38 להיריון.
תפקידו של הסורפקטנט: בעת הנשימה נשאף אוויר  (חמצן מהווה 21% מהרכב הגזים שבאוויר) לתוך הריאות, ובעת הנשיפה נפלטת מהן דו תחמוצת הפחמן. בעת השאיפה גורם האוויר, המוזרם בלחץ לתוך בועיות הנשימה, להתפשטותן. בעת הנשיפה מתרוקנות הריאות באופן חלקי מהגז המצוי בתוכן והן עלולות להיסגר. הסורפקטנט מונע את סגירת בועיות הנשימה בזכות יכולתו להקטין את כוחות מתח הפנים שלהן. ניתן למדוד את כמות הסורפקטנט בזמן ההיריון במי השפיר. בריאות לא בשלות יש מחסור בסורפקטנט והפג יתקשה בנשימה.

 

סימנים קליניים: צבע התינוק כחול, הוא סובל ממצוקה נשימתית, מתנשם, נאנח, נעזר בכל שרירי העזר לנשימה. בניטור נראה נשימות מהירות, ריווי החמצן בגוף ירוד ולבסוף ירידה בדופק.

 

בדיקות: גזים בדם, ספירת דם, צילום בית חזה.  

 

טיפול: סיוע לתינוק לנשום בעזרת הציוד החדש הנמצא ביחידה לטיפול נמרץ בפגייה. יש אפשרות לתת סורפקטנט כתרופה ישירות לריאותיו של הפג - מדובר בסורפקטנט סינתטי, או כזה שמקורו בבעלי חיים. צורות ההנשמה השונות ובעיקר היכולת לספק סורפקטנט סינתטי לפגים קטנים שיפרו לאין ערוך את מצבם של הפגים בזמן מחלת הריאות, כך שרובם עוברים אותה בצורה טובה וללא סיבוכים נוספים.

 

לב ומחזור הדם
מחזור הדם אצל התינוק / פג שונה ממחזור הדם העוברי.
קצב לב הפג הוא 120-160 לדקה והוא נרשם ונעקב באופן קבוע ע"י מוניטור המחובר לפג.
השוני העיקרי הוא בכיווני זרימת הדם וב"קיצורי דרך" שעושה הדם דרך כלי הדם, הנסגרים באופן רגיל לאחר הלידה. אחד מאותם קיצורי דרך הוא כלי דם הנקרא דוקטוס.
בפגים, לעיתים, כלי דם זה נשאר פתוח ועלול לגרום להפרעות בפעולה התקינה של הלב.
כאשר יש צורך בסגירת הדוקטוס, ניתן לבצע זאת אמצעות מתן תרופות ולעיתים בניתוח.

 

מערכת העיכול
מערכת העיכול של הפג שלמה אך בלתי בשלה.
מרבית הפגים אינם מקבלים אוכל מיד אחרי הלידה, אלא רק לאחר שמצבם מתייצב.
אצל פגים הנולדים לפני השבוע ה-34,  נעשית ההזנה דרך הווריד או באמצעות זונדה, כאשר המזון הרצוי והמומלץ הוא חלב אם.

 

זיהומים
פגים חשופים מאוד לזיהומים בשל מערכת חיסונית לא מפותחת, עור דק במיוחד וקבלת עירויים וטיפולים תכופים. ניתן להפחית את סכנת הזיהומים באופן משמעותי על ידי  הקפדה על נקיטת אמצעי זהירות בהתאם לנוהלי המחלקה, בעיקר רחיצת ידיים יסודית לפני כל מגע עם התינוק. כאשר מתגלה זיהום בכל זאת, הטיפול לרוב הוא באמצעות אנטיביוטיקה